”תכנון התנועה במודיעין שערורייתי”
עיריית מודיעין פועלת לשינוי האקלים והמצב התחבורתי בעיר. יבוצעו שינויים בתחבורה בעמקים, תשתית המצלמות תתוקן, ובכוונת ראש העיר לממש את התכניות גם במחיר של עימות עם משרדי הממשלה. אגב, במודיעין ממשיכים לנהוג 60 שלולי רישיון, עלייה קבועה בגרף התאונות, ובגרף הדוחו”ת
מדהים עד כמה מסיבת עיתונאים שנקבעה להיום (א') בבוקר, בנושא הפתרונות המתוכננים לבעיות התחבורה והבטיחות בכבישים בעיר מודיעין, הייתה כל כך רלוונטית: בדרכי לבנין העירייה אל מסיבת העיתונאים, ארעה תאונת דרכים בצומת הרחובות יאיר פרג-עמק החולה.
נהג רכב פרטי שנסע מכיוון דרום צפונה, עפ"י עדות עובר אורח, חצה את הרמזור באדום, איבד ככל הנראה את השליטה על ההגה, עלה על שולי הכביש ועף אל תוך השדה בעמק החמניות. באורח פלא יצא הנהג עם חבטות קלות יחסית ופונה לטיפול רפואי עם "צווארון" בלבד.
בין שלל הנתונים שהוצגו על מערכת התנועה במודיעין, בעיותיה, החוליים שלה, הפתרונות המבוצעים ואלו שיבוצעו, נאמרו על ידי ראש העיר חיים ביבס אמירות קשות:" תכנון התנועה בחלק מכבישי העיר הוא פשוט שערוריה" התבטא ראש העיר. והוסיף בהמשך: " הכוונה שלי היא לא להמשיך וללכת לקונספט המוטעה של מתכנני העיר, ולהמשיך עם התכנון והביצוע כפי שתוכננו עד כה, עם מדיניות של 'למרות הכל, ושיהיה מה שיהיה, כך תכננו וכך נבצע'.
עפ"י התפיסה העירונית, שלושה גורמים שותפים למלחמה בתאונות הדרכים במודיעין:סגן ראש העיר ומחזיק תיק התחבורה (חנן ברנשטיין), מן ההיבט ההנדסי והקשר הישיר עם משרדי הממשלה. משטרת מודיעין, בתחום האכיפה, ומחלקת החינוך העירונית בתחום שילוב הנושא אל תוך המערכת החינוכית ויצירת האקלים התרבותי-חינוכי שיביא למעורבות קהילתית כוללת בתחום זה.
מעיקרי דבריו של חנן ברנשטיין עולה כי הסיבות העיקריות לתאונות בעיר נמצאות בטשטוש וחוסר הבנה של הנהגים ביחס להיררכיה בכבישים העורקיים, ריבוי מפגשים לא ברורים (קונפליקטים) בצמתים, מהירות גבוהה בעמקים, שדה ראייה מוגבל, אוכלוסייה חדשה ומתחדשת כל העת שאינה מכירה את מאפייני התנועה הייחודיים בעיר. מוקדי התאונות בעיר הם בעיקר בצמתי העמקים.
ועכשיו, תחזיקו חזק: נתון מדהים שעלה במצגת הוא הקריטריונים של משרד התחבורה לביצוע שינויים במצב הקיים, "צומת בו קרו לפחות 3 תאונות עם נפגעים בשנה, או7 תאונות בשנתיים רצופות,או 9 תאונות ב-3 שנים לפחות". למעשה, עפ"י הנחיות משרד התחבורה צריכים למות או להיפצע לפחות 3 אנשים בשנה כדי שיתחילו שם בכלל לדון בשינוי תחבורתי. ברור כי הפתרון, גם כשהוא ניתן, מגיע בקצב המוכר של הבירוקרטיה הממשלתית.
הפתרונות שמבוצעים ויבוצעו בעתיד הקרוב יכללו: הוספת כיכרות במתחמים הותיקים, הוספת רמזורים, בעניין זה נציין כי ראש העיר קבע שרימזור צומת יהיה הפתרון האחרון! שיפור שדות ראיה, ונסיון לפתור האת בעיית הצמתים רוויי התאונות בעמק החולה, באמצעות "ככרות טיפה", ככרות שיגבילו את יכולת הפניה באמצעות ככר אולם לא יפגמו ברצף התנועה בציר הראשי.
בנוסף, יבוצעו הסדרי תנועה של "עצור הורד וסע" בסמוך למוסדות החינוך. יבוצע פיילוט של הגבהת מעברי חצייה הסמוכים למוסדות חינוך. פרוייקט סלילת כבישי אופניים לאורך עמק החולה שיתפצל דרומה, לעבר כביש 20 ובמקביל לו עד צומת היציאה ללטרון, ומערבה, במקביל ל-431 עד לישפרו. כמו גם המשכו מעבר לשדרות החשמונאים, במקביל לעמק בית שאן.
מפקד משטרת מודיעין, יורם ברינה, הציג מספר נתונים מדאיגים ביחס לנוהגים בעיר מודיעין-מכבים-רעות. עפ"י הנתונים, קיימים כיום במודיעין 60 תושבים שרשיונם נשלל, אולם להערכת המשטרה רובם ממשיכים לנהוג כשהם פסולי רישיון נהיגה! נתון מעניין נוסף הוא כי חלק ניכר מהנתפסים על עבירת מהירות בעמק החולה, הם תושבי מכבים ורעות שעושים את דרכם בשעות אחה"צ והערב הביתה מעבודתם.
ובלי קצת חלם, אי אפשר: לפני כשנה הוצבו מצלמות מהירות בעמק החולה ובעמק בית שאן. עתה מתברר כי לא ניתן להעמיד לדין את הנהגים שנתפסו נוהגים מהר (ויש הרבה), בשל בעיה טכנית בהצבת זווית הצילום של המצלמות. (צילמו במקביל לרכב העבריין גם רכב חונה.... עכשיו לך תוכיח מי עבר את המהירות..). לדברי רפ"ק ברינה בימים אלה עוסקים בשינוי הצבות וזווית המצלמות (תקציב- כבר אמרנו?) כדי שהעבריינים יוכלו להיענש.
גרף התאונות במודיעין מסמן עליה ממשית בין השנים 2006 עד 2008. בשנת 2008 אירעו בשטח העיר מודיעין 98 תאונות מדווחות. ברבעון הראשון של שנת 2009 רוב התאונות אירעו בכבישי העמקים (85%). סה"כ נגרמו 19 תאונות, מהן 16 עם פצועים קל, 2 קשה והרוג אחד. "כבישי העמקים הם הבעיה העיקרית באופן מובהק" סיכם רפ"ק יורם ברינה. במקביל עולה גם נפח פעילות האכיפה: 1009 דוחו"ת תנועה הוצאו לנהגי העיר ברבעון הראשון של 2009., לעומת 534 בתקופה המקבילה אשתקד.
מנהלת מחלקת החינוך, חיה שיטאי, סקרה את חלקה של מערכת החינוך בשינוי ה"אקלים התחבורתי" במודיעין. במרכז עומדת התפיסה שהילדים והנוער הם גורם משפיע על נהיגת ההורים. תובנה של חשיבות הנושא ויצירת קהילתיות סביב התחבורה והחינוך, יביאו בטווח הבינוני והארוך את השינוי ההתנהגותי.
ולסיכום: בעיריית מודיעין הבינו שתשתיות התחבורה בעיר, אם לא יבוצעו בה שינויים מהותיים, הופכת למכה בטיחותית ותכנונית קשה. הטיפול בנושא מקיף ובעירייה יודעים להצביע היטב על הבעיות ועל פתרונן. אלא שבמודיעין, כמו במודיעין: חלק ניכר מהפתרונות נמצא בידי הרשויות הממשלתיות. התקציבים לביצוע השינויים באופן עצמי- אפסיים. ופתרונות יקרים, שהיו יכולים למנוע בעתיד תאונות, כלל אינם עומדים על הפרק. למשל, מעברים עיליים או תחתיים אל בתי הספר שבעמקים ועל כבישים ראשיים.
