מורשת מודיעין או מורשת יפתח?
בשבוע שעבר התקיים במודיעין כנס "מורשת תש"ח". הכנס, בתכניו היה מרתק וחשוב. אולם, בפועל, היה הכנס בעצם "כנס חטיבת יפתח". תושבי מודיעין, ובעיקר דור העתיד של העיר, לא היו שם והפיקו מעט מאוד מקיומו. האם לא הגיע הזמן שציבור תושבי העיר יפיק אף הוא רווח חינוכי של ממש מכנסים היסטוריים מצוינים שנערכים בעירם-מודיעין, בחסותה ובמימונה?
ביום חמישי האחרון נערך במודיעין "יום מורשת תש"ח". בכנס נטלו חלק ותיקי חטיבת יפתח שלחמו באיזור מודיעין במסגרת מבצע "דני".
האירוע התקיים באולם "עינן" שבקניון עזריאלי במודיעין. הוא נפתח במפגש לוחמי חטיבת יפתח. ובהמשך האזינו הנוכחים להרצאה של פרופ’ מוטי גולני, היסטוריון מאוניברסיטת חיפה בנושא "היציאה הישראלית למתקפה-קיץ 1948, "לא אם-אלא כיצד".
בהרצאתו נתן פרופ’ גולני רקע רחב יותר לארועים בארץ ישראל, ערב מבצע "דני". פרופ’ גולני מיקם את המבצע, בתוך הקונטקסט העולמי- מלה"ע השניה ובעיקר קרבות הצבא הבריטי באפריקה לבלימת המתקפה הגרמנית באל-עלמיין. ומאידך, במצבו של הצבא הבריטי בארץ ישראל עצמה.
"הבריטים לחמו בעיקר עבור הבריטים" אמר פרופ. גולני, בנסיון לצנן מעט את תחושת השותפות הישראלית להצלחות הבריטיות במזה"ת באותה העת.
בהמשך מיקם המרצה את ארועי מבצע "דני" במסגרת הפעילות הכללית של הפלמ"ח וה"הגנה" בארץ ישראל. עפ"י תפיסתו, מבצע "דני" נועד קודם כל לשחרר את הלחץ והמצור דווקא ממרכז הארץ- קרי, ת"א.
הרצאה שניה נתנה ע"י ערן תירוש, שאף הנחה את כל יום העיון הזה. בהרצאתו, "הפעולות האופרטיביות בגבעות מודיעין במהלך מבצע דני", התמקד תירוש בקרבות שהובילו לכיבוש גוש מודיעין. תירוש הציג זוית שונה מעט מזו של פרופ. גולני, ומיקד את נסיבות המבצע דווקא אל הקרבות על פתיחת הדרך לירושלים הנצורה ועל משאבת המים המרכזית שהיתה בלטרון וסיפקה את המים לירושלים.
בתום ההרצאות התקיים פאנל שאלות ותשובות בו נטלו חלק האלוף במיל’ ישעיהו גביש-יו"ר דור הפלמ"ח, האלוף במיל’ ד"ר אלעד פלד, זאב לכיש, מנהל מוזיאון הפלמ"ח, אל"מ איציק כהן-מפקד חטיבת יפתח כיום ויואב רגב, איש ידיעת הארץ, חבר "דור ההמשך".
בשעות אחה"צ המאוחרות הסתיים יום העיון בסיור אותו הוביל והדריך ערן תירוש. הסיור החל בברפילה (קצה רחוב עמק זבולון) דרך אום רוג’מן (גבעת הברושים- מול רעות) והסתיים בגבעת התיתורה.
את העירייה יצגו בכנס כולו סגני ראש העיר משה לוי ואלכס וינרב. הכנס אורגן ע"י מחלקת התרבות העירונית בראשותו של אלון שמידט.
זהו הכנס השלישי במספר, כאשר בשנה שעברה ההתמקדות היתה בחנוכתו של פארק חטיבית יפתח בכניסה למודיעין מכיוון מזרח. השנה נשא הכנס אופי אקדמי יותר והתמקד ביום העיון.
כנס זה הוא חלק מתכנית חינוכית רחבה יותר שיזמה העירייה לשימור וחיזוק מורשת העיר מודיעין בקרב בני הנוער בעיר ובקרב תושביה. עיר חדשה כמו מודיעין, זקוקה לשורשים חינוכיים, אם ברצונה לממש לוקאל פטריוטיזם בקרב תושביה. מובן שלמודיעין ועברה, יש היכן להיאחז- ובגדול: החל ממורשת המקבים וכלה בקרבות תש"ח.
דווקא תכנית מצליחה מאוד של פעילות מורשת שהוכנסה בשנה החולפת לבתי הספר התיכוניים, מוצנעת ואינה מפורסמת די (לטעמי מ.ב.), ומן הראוי היה לפרסמה בציבור המקומי, ולו רק לשם הרחבתה והרחבת הידע והמודעות לתכניה.
מאידך, הכנס בשבוע שעבר, "פספס", לדעתי, חלקים מייעודו: ראשית, הכנס הפך בשמו ל"כנס חטיבת יפתח", במקום, לכנס מורשת מודיעין בתש"ח. עיריית מודיעין, סיבסדה בעצם, ארגונית וכספית, כנס שכולו נועד לבוגרי הפלמ"ח. אולי יש בכך רק טוב, אולם תושבי מודיעין ובעיקר תלמידי העיר לא הרוויחו מהארוע דבר וחצי דבר. הם לא השתתפו, או שמעו, לא העירו ולא חוו כנס שבתכניו למעשה שם את הבסיס והתשתית לתכנית החינוכית המאוד מוצלחת שהחלה לרקום עור וגידים- וחבל.
שנית, לצערי הרב, התברר כי לא נותר כל זכר מתועד להרצאות ומהדברים שנישאו בכנסים עד כה, וככל שביררתי, גם לא תוכנן תיעוד ראוי לכנס הנוכחי. הדברים שעלו בכנסים בעבר, כמו גם בכנס הנכחי חייבים להיות מתועדים מילה למילה. במהלך הכנס עולה מידע נרחב וחשוב על הארועים שהובילו ברבות הימים להקמתה של העיר מודיעין.
מידע זה אינו ממומש אל תוך מערכת החינוך ותכנית החינוך המקומית. הוא אפילו אינו יכול לשמש בעתיד לצרכים לימודיים או מחקריים על האזור, מחקרים שגם כך, קיימים במשורה יחסית. רוב המידע על עברה של מודיעין, נמצא בדרך כלל בתיעוד היסטורי מחקרי רחב יותר וצריך לחפש ולדלות אותו.
למעט ספרו של זוהר ברעם העוסק בעברה הרחוק יותר של מודיעין ומתמקד בה, אין למעשה כיום עדיין אף ספר מחקרי של ממש שמתמקד במחקרי מודיעין עצמה. רוב המידע נמצא כיום ומתרכז בידיו של ערן תירוש, שלצערי טרם מצא זמן לרכזו לספר מקצועי וממצה.
גם מיום העיון השנתי למורשת המקבים, המתקיים בחנוכה, יום עיון חשוב מאין כמותו, שאף הוא ממומן ע"י עיריית מודיעין, וייחודו בהרחבת המידע על ההיסטוריה המקומית, אין למעשה שום תיעוד של ממש. תיעוד הכולל סטנוגרמות מהקלטות של ההרצאות או יותר מכך, חוברת שמרכזת את ההרצאות באופן מלא ושלם.
במודיעין הולכת ונבנית מסורת נאה של אירועים ופעילויות בעלות אופי חינוכי-היסטורי ומורשתי. אולם עד כה לא נותר מהן זכר, למעט עצם קיומו של האירוע- וחבל.
עע.jpg)
