כאוס בשירותי הדת במודיעין. דו”ח מבקר העירייה 2009
שכרם של שניים מרבני העיר גבוה מדי. מפקח הכשרות העירוני מקבל רכב וגם... תוספת רכב לשכרו. עבודתו, התבצעה ללא הסכם שכר כלל. הרב לאו מסרב להעביר נתוני העסקה של משגיח הכשרות בטענה מינהלית. והעירייה אינה רואה גרוש מזכיון שנתנה לחברת כ"א עבור המשגיח. המקוואות פעלו ללא רשיון עסק, בלניות עלומות קיבלו שכר ומדריכת כלות שקבלה שכר עבור חצי משרה הדריכה 5 כלות בשנתיים!! ומה עם המתים? לא בטוח שתדעו היכן הם קבורים שלא לדבר על מי ששילם ממיטב כספו על חלקת קבר.. וזה עוד לפני שדיברנו על עניין שלושת הרבנים..
בישיבת המועצה האחרונה שנערכה בסוף השבוע שעבר, הציג מבקר העירייה מר אריק משיח, את עבודתו ודו"ח הביקורת הגמור לשנת העבודה 2009. אחד הנושאים אותם בדק המבקר היה שירותי הדת במודיעין מכבים רעות להלן עיקרם:
בדומה לדו"ח המבקר אציג כאן לקוראים גם את תמצית המבוא לדו"ח, ממנה ניתן ללמוד על דרך העבודה של הגוף העירוני הזה שנקרא "מחלקת הדת העירונית":
בראש המחלקה עומד כיום הרב חנינא. כפופים לו שלושה רבנים: הרב יעקב צ’קוטאי, הרב לאו והרב אלחרר. עם איחוד הרשויות מודיעין ומכבים-רעות, אוחדה גם מחלקה זו. בין הרבנים נערך הסדר בהסכמה בו מחולקות משימותיהם ותחומי אחריותם. כך, הרב לאו - מוביל בענייני כשרות ועירובין בעיר מודיעין. הרב אלחרר - מוביל בנושא מקוואות בעיר מודיעין. הרב צ’קוטאי - מוביל בנושא כשרות, עירוב ומקווה ברובע העירוני מכבים- רעות. שלושת הרבנים רושמים לנישואין. ועתה, מסקנות המבקר: שכר: שכרם של שניים מהרבנים גבוה מדי: "המסמכים שנמצאים בידי יחד עם כל התכתובות בנושא מובילים את הביקורת למסקנה שהשכר שמשולם לרב לאו ולרב אלחרר גבוה מהשכר שאמור להיות משולם להם."
כשרות:
הערה מקדמית: "קיימת הפרדה "גיאוגרפית" בהתנהלות בנושא. כאשר בכל רחבי העיר מוביל בתחום הרב לאו פרט לרובע מכבים-רעות שם מוביל הרב צ’קוטאי. "עיריית מודיעין מכבים-רעות מעסיקה את אליהו מלול כמפקח כשרות במשרה מלאה. מפקח הכשרות אותר על ידי הרב לאו, ועל פי הגדרת הרב, משרה של מפקח כשרות היא משרת אמון. בבדיקה שנערכה מול מפקח הכשרות נמצא כי הוא רואה עצמו כפקיד שממלא אחר הנהלים שנקבעים על ידי הרב לאו. אליהו מלול מבצע את עבודתו על פי המדיניות שנקבעת על ידי הרב לאו, וכן הוא עובד על פי ספר נוהלי הכשרות של הרבנות הראשית. לדבריו הוא ביצע את עבודת הפיקוח כשנתיים ללא הסכם עם העירייה. לאחר מכן הועסק בחלקיות משרה, 1/4 משרה, וכיום הוא מועסק בעירייה בהיקף של משרה מלאה.
שעות הנוכחות בעבודה של המפקח, אליהו מלול, מאושרות על ידי מנהל מח’ הדת, הרב שלמה חנינה, למרות שהוא לא מפקח על עבודתו של מלול ואין ביניהם קשר עבודה כל שהוא. משגיחי הכשרות בעיר מודיעין נבחרים על ידי הרב לאו ומפוקחים בעבודתם על ידי אליהו מלול. משגיחי הכשרות מועסקים באמצעות חברת כל אדם - "אמיע"ד". הרב מלול מעריך את היקף שעות ההשגחה הנדרשות לעסק החפץ בתעודת כשרות. הערכתו נבחנת במהלך פעילותו של העסק. הרב לאו יכול לבקש להוסיף או לגרוע שעות לפי הערכתו. שעות אלה מדווחות לחברת כח האדם "אמיע"ד" שמשכנה בבני- ברק, ובעלי העסקים מחויבים להעביר את התשלום המחושב לחברת כח האדם. העסקת המשגיחים על ידי חב’ כח אדם מונעת את ניגוד העניינים המוזכר בדוח מבקרת המדינה בנושא, כמצוין לעיל. בתאריך 21/9/2009 , פנתה הביקורת בכתב לרב לאו, זאת לאחר שבפגישה של הביקורת עם הרב לאו אמר כי משגיחי הכשרות אינם עובדי עירייה ולפיכך אינו מוכן למסור את המידע למבקר העירייה. (בהמשך, פירוט שאלות המבקר).
הביקורת ציינה בפני הרב לאו כי אי מסירת המידע הוא מבחינת שיבוש עבודת הביקורת והעלמת מידע הנדרש לביצוע עבודת הביקורת. הרב חנינה ענה במכתב שלא העביר את המידע המבוקש, הוסבר ע"י מנהל המח’ כי חברת כח האדם אינה קשורה עם עיריית מודיעין בהסכם, ועובדיה אינם עובדי עירייה, לפיכך הוא מנוע מלמסור את המידע. הביקורת החליטה לפנות למנהל מח’ הדת אשר מחזיק את סמכויות ניהול המח’ (הרבנים אמונים על תחום ההלכה), במכתב בתאריך 8/11/09 . בהתייחסותו צירף מנהל המח’ את רשימת העסקים בתחומי העיר מודיעין בהם יש השגחה.
ועל כך, כותב המבקר: "תשובתו של מנהל המח’, מר חנינה מתאריך 9/11/09 , אינה מקובלת על הביקורת. גם כאשר יש תחומים בהם סמכות מינהלית משיקה לסמכות הלכתית עדיין ההפרדה ברורה וההתנהלות כפופה לביקורת ולשקיפות מלאה. אבהיר את כוונת הביקורת. החברה בה מועסקים משגיחי הכשרות נבחרה על ידי הרב לאו כאשר חובה על מנהל המח’ לבחור בדרך של מכרז או הצעות מחיר את החברה הזכיינית. הסמכות ההלכתית יכולה וצריכה להיות שותפה בבחירת המשגיחים.
באופן פעילותו של הרב לאו, הנובע מאי ידיעה, העניק לחברת "אמיע"ד" זיכיון להספקת שירותי השגחת כשרות בעיר. וזאת ללא העברת תמורה לעירייה. הרב לאו "מעסיק", מפקח ומבקר את פעולת המשגיחים, חותם על תעודת הכשרות, בעלי העסקים מעבירים תשלום לחברה. החברה "גוזרת"/גובה את שכרה ומעבירה שכר למשגיחים. פעילות זו של מח’ הדת, והרב לאו כמוביל נושא הכשרות בעיר, מחייבת מכרז שירותי כח אדם לתחום הכשרות. לאחר עריכת מכרז, וקביעת חברה כזוכה וזכיינית, באפשרותו של הרב להגדיר תנאים, כמות עובדים וכד’, כפוף לתנאים שנקבעו בחוזר מנכ"ל משרד הדתות בנושא.
ומסקנות המבקר בענין זה: ההיקף הכספי (הערכה בלבד), כאשר מדובר על כ- 1,073 שעות השגחה בחודש (על פי הנתונים שהועברו ממח’ הדת), ולפי תעריף של כ- 37 ₪ לשעת השגחה המשולמת לחברה....סה"כ שנתי כ - 476,000 ₪. סכום המחייב את העירייה לפעול להוצאת מכרז. מנהל המח’, חייב להחזיק בידיו את שמות המשגיחים, תעודות השכלה, כשירות, אישור המעיד על מצב בריאותו של המשגיח. עובדים אלה, אף שהעסקתם היא באמצעות חברת כח אדם, הרי הסדרת העסקתם, בפן המינהלי, באחריות ובסמכות מנהל מח’ הדת. כפי שמנהל המח’ אחראי מינהלית על מפקח הכשרות כך חייבת סמכותו המינהלית להגיע עד "הקצה" בתחום הכשרות - כולל משגיחי הכשרות.
נושא שעות ההשגחה של כל עסק (קביעת שעות משגיח בכל עסק), קריטריונים תלויי גודל עסק, ביצוע פעולות במקום, כל אלה הם מבחינת נושא עלום, לדעת הביקורת לא ניתן "להסתיר" נתונים אלה באיצטלה של קביעה הלכתית. נכון יהיה כי מי שמשית הוצאה על בעל עסק, "שעות משגיח", יעמוד ויגן על קביעתו וחשוב מכך יוכל להסבירה ולעגנה בנתונים ברורים לציבור ולבעלי העסקים המשלמים.
לאחר תגובתו של הרב לאו לדברים, הוסיף המבקר וכתב:" הביקורת עומדת על כך כי הקביעה של היקף שעות השגחה הנדרשות לעסק, חייבת להיות ברורה וממוסמכת. אין לדעת הביקורת מקום לכך שהקביעה תהיה מבחינת דבר נתון שלא ניתן להסבירו בקריטריונים ידועים ו"שקופים" לציבור. דעה זו אף נתמכת בחוזר המנכ"ל בסעיף 7, עניינו הנפקת תעודת הכשר. לאחר קבלת בקשה בכתב ובה מילוי פרטים כמפורט בחוזר. צוין בסעיף 7 ב’ כי תונפק ההמלצה בקשר לבקשה ובה יפורטו בין השאר סוג ההשגחה והיקפה, הנדרש לבית העסק".
אבל בכך לא מסתיימת הביקורת. עתה מטפל המבקר בתשלומי שכר עודפים ששילמה העירייה: "מפקח הכשרות של העירייה קיבל מהעירייה תשלום, השתתפות באחזקת הרכב שבבעלותו בה בשעה שהועמד לרשותו רכב מסוג טויוטה קורולה על ידי חב’ אמיע"ד תוך שהחברה עצמה החזיקה את הרכב בליסינג." למרות שהמבקר מעיר ללא מתן הערכה משלו, כיצד זה ומדוע מסכימה חברת כח אדם לשלם עבור אחזקת רכב של אדם שאינו מועסק על ידה?....
התגובה המיתממת של כולם: "הרב אליהו מלול, מפקח הכשרות, הודיע בהתייחסותו כי קיבל רכב מחב’ אמיע"ד מתחילת שנת 2009 , הרכב הוחזק בליסינג על ידי חב’ אמיע"ד והועבר לעובד כרכב צמוד ללא הסכם בכתב או בע"פ. כמו כן, ציין בפני מבקר העירייה כי לגבי הוצאות אחזקה ששולמו לו על ידי העירייה כלל לא ביקש לקבלם, ולא שם לב כי משולם לו בשכר רכיב עבור החזר הוצאות בגין רכבו הפרטי."
אלא שהדברים לא ממש מדוייקים מסתבר כי: "מנהלת משאבי אנוש כתבה כי בתאריך 2/3/10 נמסרה לעובד הודעה על ידי מנהלת משאבי אנוש בעירייה ולשונה, להחזיר את הרכב לחברה.
הרב לאו בהתייחסותו כותב :"..... מתוקף עבודתו, כמפקח על העסקים ועל המשגיחים, הוא נוסע בתחומי העיר שעות רבות, ולצערי נדחו בקשותי להוסיף על שכרו. אין זה תפקידי ואיני יודע מהו שכרו ומה תנאי העסקתו. לא ידעתי ולא שאלתי מנין לו רכב (אותו הוא החזיר מיידית), אך אולי הערה זו תניע את המינהל לסייע לו בנושא......".
מסקנת המבקר: "הביקורת אינה מקבלת את טענת העובד שלא ידע כי משולם בשכרו רכיב עבור אחזקת רכב. מעיון במכתבו של הרב מלול מתאריך 4/4/06 למנהלת משאבי אנוש, מבקש אחזקת רכב. תוך שהוא מדגיש הוצאות גבוהות עבור דלק. בתאריך 30/4/06 החל העובד לקבל הוצאות אחזקת רכב, ניידות, ביטוחים ורשיונות באופן חלקי.
הביקורת מניחה שהעובד בדק שמקבל את המגיע לו, לראייה, לא נמצא מכתב או טענה שלא משולם לו את אשר ביקש. חובה הייתה על העובד לדווח למשאבי אנוש כי אינו זכאי להמשך תשלום עבור הוצאות רכב.
חמורה מכך היא העובדה כי שונו תנאי העסקתו באופן מהותי, העובד קיבל רכב צמוד מהחברה אשר מעסיקה את משגיחי הכשרות ולא דיווח על כך למח’ משאבי אנוש בעירייה, חייב היה העובד לסרב לקבל את הרכב.
הביקורת מתקשה למצוא הסבר לכך שחב’ כח אדם, חברה עיסקית, משלמת לחברת ליסינג סכום חודשי של כ - 3,000 ₪, ללא שהיא מחויבת בכך בחוזה וחרף העובדה כי מי שניתן לו הרכב אינו קשור אליה באופן כלשהו ואינו מועסק על ידה. הקשר היחיד בין המוטב (מקבל הרכב) לבין החברה (עמיעד) הוא, שהמוטב הוא מפקח כשרות שקובע לכל בית עסק בעיר מודיעין את היקף ההשגחה הנדרש, ובעלי העסקים מעבירים את התשלום דרך חב’ כח האדם בהיקף של כחצי מליון ₪ בשנה. ולו רק בשל החשש שזהו הקשר שניתן לעשות, היה על העובד לסרב לקבל רכב. הביקורת רואה בחומרה רבה את התנהלות העובד."
ועכשיו: המקוואות ודרך ניהולם:
וכך כותב המבקר: "בפרק העוסק בנושא המקוואות, הביקורת בודקת ומבררת את הקשור להיבט המינהלי. אין בכוונת הביקורת לעסוק או לבקר את תחום ההלכה. בעיר מודיעין מכבים-רעות ארבעה מקוואות על פי המיקום הבא, בשכונת רעות, בשכונת הנחלים, בשכונת אבני חן ובשכונת הנביאים.
בבדיקה מול מדור רישוי עסקים נמצא כי המקוואות בעיר פעלו ללא רשיון עסק כנדרש בחוק. מנהלת מדור רישוי עסקים מסרה לביקורת כי לכל המקוואות חסר אישור כיבוי אש, כמו כן, למקוואות היה אישור משרד הבריאות (פרט למקווה בשכונת אבני חן), וגם זה פג תוקפו לפיכך, המקוואות כולם חסרו אישור של משרד הבריאות (נכון לתאריך 13/12/2009). הערת הביקורת: הנושא נבדק על ידי הביקורת, נרשם כליקוי והוגש במסגרת דוח ביקורת בנושא רישוי עסקים לראש העיר בתאריך 5/11/2007.
מסקנות המבקר לאחר תגובות שהתקבלו ובהן הודעה על תיקון הליקוי: פרק הזמן בו מטופל נושא הוצאת רשיון עסק למקווה בשכונת אבני חן הוא ארוך ולא סביר.
ומוסיף המבקר: "בבדיקה מול מנהל מח’ הדת שנערכה בתאריך 4/11/09 נמצא כי במקווה בשכונת רעות ובשכונת אבני חן (קייזר), מתקיימת פעילות ללא ניהול קופה רושמת. בבדיקה מול הגזברות נמצא כי במקוואות אלה מתנהלת גביית הכספים עבור כניסה למקווה באופן ידני, משמע ניתנות קבלות ידניות על ידי הבלניות המנהלות את המקוואות."
ועוד בענין המקואות וניהולן. והפעם, למי הועבר הכסף?!: "נמצא כי הבלן הממלא תפקידו במקווה בעמק דותן מסרב להחתים שעון נוכחות בכניסתו וביציאתו ממקום העבודה. מח’ כח אדם התריעה בפני העובד מס’ פעמים. במידה ויתמיד בסירובו יש לנקוט כנגד העובדים באמצעים העומדים לרשות המח’ - ניכוי ימי/שעות עבודה, נקיטה באמצעי משמעת כנגדו.
הביקורת עיינה בדוחות שמועברים מידי חודש כמו גם הדוח השנתי המסכם לשנת 2009 המפרטים את השתתפות משרד הדתות בעלויות שכרם של המשרתים בקודש המדווחים על ידי העירייה.
ברשימת המשרתים בקודש בעירייה מצוינים שמותיהם של הרב לאו והרב אלחרר ושלושה שמות של הבלניות שנמצאות במקוואות : ברח’ עמק דותן, בשכונת קייזר ובשכונת השמשוני. ברשימת המשרתים בקודש בשכונת מכבים-רעות, מצוינים שמותיהם של הרב צ’קוטאי, ושלושה שמות של הבלניות שלכאורה נמצאות במקווה בשכונת רעות.
הערת הביקורת: ברשימת המשרתים בקודש בשכונת מכבים- רעות מופיעות שלוש בלניות אשר אינן בתפקיד מזה תקופה ארוכה. כמו כן, הסיכום של שנת 2009 שהועבר ממשרד הדתות, מציין כי הועברו סכומי כסף שונים בגין שמות ספציפיים שאינן נמנות על הבלניות בשכונת רעות.".
"עירוב". על עמודים והחוטים שביניהם...
נושא נוסף בו עוסקת מחלקת הדת העירונית היא עניין ה"עירוב". ומסתבר שאפילו בעניין של תקיעת עמודים ומתיחת חוטים ביניהם, מדובר בעסק לא רע מחד, ומנוהל שלא כדין- מאידך. בשורה התחתונה, קובע בעניין זה המבקר: בבדיקה שערכתי בלשכה המשפטית, לא נמצא הסכם בתוקף עם הקבלן לגבי הספקת שירותי תחזוקת העירוב בעיר- נכון לתאריך 8/12/2009
כמו כן, למרות על אזכור של כל הגורמים הקשורים לנושא, על הימצאותה של חוו"ד המאפשרת העסקת הקבלן לעניין תחזוקת העירוב ללא הצורך בעריכת מכרז - הרי חוו"ד כזו לא נמצאה עדלתאריך 8/12/2009 . לדברי גב’ חפץ-טוכלר, היועמ"ש לעירייה, דובר על פטור ממכרז בשל שתי סיבות, האחת, מומחיות, והשנייה, הסכום לא הגיע לכדי הנדרש להוצאת מכרז. למיטב זיכרונה, העירייה החלה בתהליך להוצאת מכרז אך זה הופסק.
ובסופו של דבר, לאחר קבלת ההתייחסויות של המבוקרים בעניין זה קובע המבקר: "מסקנה: העירייה פועלת תקופה ארוכה בתחום אחזקה של קווי העירוב בעיר ללא הצעות מחיר/מכרז כנדרש. וזאת ללא שיש חוו"ד משפטית או בחינה של הנושא. וללא הסכם עם הקבלן."
וכדי שנבין באילו סכומים מדובר, מטבלאות המבקר, המבוססות על נתוני גזברות העירייה, עולה כי בשנים 2008 ו-2009 שולם עבור תחזוקת העירוב, סכום של כ-רבע מיליון ₪!! (ולמען הדיוק: 246,452).
קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה. נישואין!
ועכשיו לנושא החשוב והבעייתי שנקרא "נישואין": המבקר: "עיריית מודיעין מכבים רעות מעסיקה מדריכת כלות בהיקף של % 54 משרה. העובדת מבצעת את תפקידה מביתה, השוכן במודיעין עילית (קריית ספר). גב’ דורית מינץ, התבקשה ולכן מציינת על גבי דוחות הנוכחות המוגשים בכתב יד את שמות הכלות אותן הדריכה באותו החודש.
בהמשך לבקשת מידע ממנהל מח’ הדת בנוגע להדרכת כלות שעברו הזוגות שנרשמו לנישואין בשנת 2009 עלה המידע הבא: עד לתאריך מסירת הנתונים נכון ל - 21/10/2009 , נפתחו במח’ הדת, לשכת הרבנות בעיריית מודיעין מכבים-רעות, בשנת 2009 בלבד, 82 תיקי נישואין. מדריכת הכלות, גב’ מינץ הדריכה 5 כלות...."
על תוהה המבקר:" נדרש הסבר מנהלת מח’ משאבי אנוש באשר לנחיצות המשרה אשר על פניו אינה מספקת את השירות לתושבות העיר." ומסכם:" מדריכת הכלות קיבלה שכר בעיריית מודיעין מכבים-רעות ללא שביצעה את התפקיד עבורו היא מקבלת תשלום"
מהעולם הזה... לעולם הבא. דרך החתחתים בדרך למנוחת העולמים
ומה עם ענייני הקבורה? כאן הסיפור מתחיל להיות באמת בעייתי: וכך נפתח דו"ח המבקר בנושא זה: "מנהל מח’ הדת מסר לביקורת כי אין ברשות העירייה רשיון קבורה כנדרש. הסביר מנהל מח’ הדת כי הסיבה לכך היא במשרד הדתות (בעיות תקציב). הערת הביקורת: רשיון הקבורה נדרש מכח תקנות הדת. עד שהועלתה השאלה על ידי הביקורת העירייה לא פעלה ולא קידמה את הוצאת רשיון הקבורה. אין כיום רישיון קבורה בידי עיריית מודיעין מכבים- רעות."
ומוסיף:" עד כמה שהמשפט נשמע אבסורדי, לבית העלמין אין טופס איכלוס (טופס 4). לשאלתי השיב מנהל מח’ הפיקוח על הבניה, אכרם ח’אג יחיא, כי בדק ואכן אין טופס 4 ("איכלוס"), וכן, הוא החל בריכוז החומר ובהכנה להסדרת הנושא. בתאריך 18/3/2010 הודיע מנהל מח’ הפיקוח על הבניה, אכרם חאג’ יחיא, לביקורת כי ניתן טופס 4 לבית העלמין."
ועכשיו לסיפור האמיתי: בתאריך 11/11/09 פגשה הביקורת את מנהל מח’ הדת בעירייה ונציג הקבלן - מר ניסים פרץ. במסגרת הפגישה נערך סיור בבית העלמין במודיעין ( 04/1/2010 ), במהלך הסיור נבדקה המפה שהוחזקה על ידי עובד הקבלן, ניסים פרץ. במפה נמצאו תוספות ושירבוטים ידניים של קברים ובהם מצויינים שמות נקברים.
בפגישה לא פורמלית של הביקורת עם מהנדס דוד לבנון, מפקח על הפרויקט, הוצגו לו תוכניות ההיתר ותוכניות המוחזקות על ידי עובד הקבלן, מר פרץ. הביקורת הציגה לגורמים השונים את ההבדלים הקיימים בין המפות המצורפות להיתר לבין מס’ הקברים בפועל.
זה המקום לציין כי הביקורת עיינה בשרשור של מיילים העוסקים בעניין עדכון מפות בית מכותבים - מנכ"ל העירייה, מנכ"ל החכ"ל, מנהל ) MGIS - העלמין במערכת המיחשוב המיחשוב). הרושם המתקבל כי כל הגורמים המעורבים בנושא מניחים שהמפות הנמצאות במערכת מעודכנות וכי רשימות הנפטרים מעודכנות.
הערת הביקורת: נכון לתאריך הבדיקה ( 01/2010 ), אין מפה מעודכנת (מודפסת), בה מצוינים כל הקברים המצויים בפועל בבית העלמין. בידי העובד של הקבלן נותן שירותי הקבורה, ניסים פרץ, יש מפה של בית העלמין בה מצוינים תוספות של שמות וקברים בכתב יד. אבל זו המפה המעודכנת ביותר שניתן למצוא לגבי בית העלמין והנקברים שבו. המפה הנמצאת על גבי תוכנת MGIS אינה מעודכנת, הן לגבי הקברים הנמצאים בבית העלמין, והן לגבי נפטרים אשר נקברו בחלקות החדשות. נתון בסיסי שאמור להיות ידוע בכל רגע נתון - רשימת הנקברים בבית העלמין, כמה קברים יש בבית העלמין, כמה מתוכם פנויים, רשימת ה"זכאים" לחלקת קבר- ציון מדויק של חלקת הקבר, הוכחת תשלום בגין חלקת הקבר - כל אלה, בסיס נתונים אלמנטרי, אינו מצוי בידי מי שמנהל היום את בית העלמין. לדברי מנהל מח’ הדת עבודה זו של איתור וסימון מתבצעת בימים אלה על ידי עובד הקבלן. לדעת הביקורת זהו מצב בלתי מתקבל על הדעת וחמור ביותר.
קניתם קבר בעודכם בחיים. האם אתם יכולים להיות שקטים לפחות בענין זה? לא ממש בטוח: המבקר: "ההתחקות אחר מס’ החלקות שנקנו היא מתוך הסכומים ששולמו ובהתאמה למחירון שנכתב על ידי גחש"א מודיעין. בחלק מהמקרים שוחחה הביקורת עם הרוכשים בנסיון למצוא את מס’ הקברים שנרכשו. יש להדגיש כי על פי הנתונים שנמסרו לי על ידי מנהל מח’ הדת, בתקופה שבין 17/11/04 ועד 11/02/08 נמצאו 48 "חלקות קבר מחיים" שנמכרו לתושבי העיר. הערת הביקורת: על פי כרטיס הנהח"ש (שובר 330 בית עלמין), בתקופה שבין 17/11/04 ועד 11/02/08 נמצא רישום הכנסה שמעיד על רכישת 57 חלקות קבר בחיים"........
אלא שהסיפור כאן טרם הסתיים: "הערת הביקורת העלתה כי בוצעה הזנה של נתונים למערכת MGIS. הביקורת זיהתה שיבושים קשים בהזנת הנתונים. דוגמאות לכך הם: שם זהה של נקבר בשני קברים סמוכים, הסכומים שצוין/נרשם ששולמו לרכישה אינם נכונים, השדות להזנה לא מולאו כנדרש או לא מולאו כלל, בשנת 2002 קנה תושב שוהם 4 חלקות קבר (על פי כרטסת הנהח"ש), שילם סך של 15,200 ש"ח, מצוינות 3 חלקות בלבד, באחת נקברה אישה, ואילו 2 חלקות מצוינות כי נשמרו.
הרוכשים "חלקת קבר מחיים" אינם מחזיקים בידם אישור מסודר - מלבד קבלה/אישור על תשלום שבוצע בגין הרכישה. כאשר אנו עוסקים בתושבים אשר רכשו חלקת קבר מחיים מגחש"א מודיעין, לא ניתן לקבוע בוודאות את רשימת התושבים אשר רכשו חלקת קבר מחיים, הביקורת ניסתה לדלות שמות מתוך פקודות יומן בהנהח"ש. ובכל מקרה אין וודאות בנושא. הביקורת איתרה לפחות מקרה אחד בו נשמרים שתי חלקות קבר מחיים בבית העלמין כאשר אין הוכחת תשלום בגין הקברים האמורים."
"מסקנה: הכשלים שהעלתה הביקורת בניהול בית העלמין הם חמורים ביותר. מח’ הדת בעירייה כשלה בניהול הנתונים הבסיסיים הקשורים לבית העלמין כגון : מס’ הקברים שיש נכון להיום בבית העלמין, כמה אנשים קבורים בבית העלמין, כמה חלקות קבר מחיים נמכרו ומי מחזיק בזכות. נתונים בסיסיים שאמורים להינתן במיידי, ואמורים להיות מנוהלים על ידי מנהל מח’ הדת באמצעות מערכת המיחשוב שנמצאת בידי מח’ הדת בעירייה, אינם בנמצא. הנתונים הקיימים במערכת המיחשוב לגבי בית העלמין אינם נכונים ומכילים טעויות רבות."
עע.jpg)
