סוף ל-”מבסוטון” ול-”מיסטר נייס גיא”
סמים שהומצאו בישראל לפני עשרים שנה יצאו מה”בוידעם” לרחובות. בחודש שעבר אישרה ועדת הבריאות של הכנסת תיקון לפקודת הסמים המסוכנים כך שתכיל קבוצה גדולה של סמים סינטטיים ביניהם ”מבסוטון” ומיסטר נייס גיא”. שינוי פקודת הסמים יאפשר למשטרה לאכוף את החוק ולפעול כנגד פיצוציות שבהן ימכרו סמים שכאלו
סמים סינטטיים אשר נמכרו תחת שמות כמו "מבסוטון" ומיסטר נייס גיא" מוצאים מחוץ לחוק. סמים אלו נמצאים על מדפי הפיצוציות למעלה מחצי שנה וכבר באוקטובר 2010 הועדה המיוחדת למאבק בנגע הסמים הוציאה הודעה לעיתונות שבה נאמר כי "בארץ פועלות למעלה מ- 3000 פיצוציות ובחלקן הגדול מתקיים סחר של "סמי פיצוציות".
לאחרונה בשל תקופת היובש בשוק הסמים, נכנס סם סינטטי חדש ("מבסוטון") שאינו מכיל חומרים מאותן משפחות אסורות. לדברי יו"ר הועדה דאז, ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש)- "חייבים לומר כי בדרך כלל הפתרונות למאבק בסמים נכנסים לתוקפם רק לאחר שהבעיה גוברת. הדרך הנכונה להתמודד עם המרוץ הקבוע הוא בחינוך בני הנוער".
בעקבות הגעתם של ילדים לחדרי מיון עקב שימוש בחומרים אלו הוציא משרד הבריאות דף הסבר. דף ההסבר הועבר לכל חדרי המיון שבהם היו ילדים מאושפזים בגלל החומרים "מבסוטון", "ספייס" וכדומה וכן הם התבקשו לדווח על מקרים אלו, כך ציין מיקי אריאלי, מנהל היחידה לפשע פרמצבטי, משרד הבריאות, בישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות.
ב- 28 מרץ 2011, ועדת העבודה הרווחה והבריאות, אישרה פה אחד תיקון לפקודת הסמים המסוכנים- "הודעת הסמים המסוכנים (שינוי התוספת הראשונה לפקודה), התשע"א - 2011" בהתאם לתיקון, פקודת הסמים המסוכנים מתרחבת כך שתכיל קבוצה גדולה של סמים סינטטיים בהם גם סמים שנמכרו תחת השם "מבסוטון" ומיסטר נייס גיא"..
קצת על הסמים הסינטטיים הללו: "מדובר כאן בשלוש קבוצות של חומרים שלכל אחת מהן יש מאפיינים שונים: הקבוצה הגדולה ביותר היא הקנבינואידים הסינתטיים. אלה חומרים סינתטיים שחלקם פותחו בישראל לפני כעשרים שנה על-ידי מומחים באוניברסיטה העברית. לא נמצא להם שום שימוש עד כה, ואז הם נשלפו מה"בוידעם".
הם מיוצרים בחו"ל, ומוברחים לארץ כאבקה, מומסים ומרוססים על גבי חומר צמחי שקונים במחנה יהודה, בשוק תלפיות או בשוק הכרמל. התערובת הצמחית הזאת היא מה שמונח ארוז כ"מבסוטון" או כ"נייס גיי" או דברים אחרים. זה נועד לפתור בעיית חוסר בשוק הסמים הישראלי בקיץ האחרון בחשיש ובקנביס בחומר צמחי, וזה היה המענה של אנשי הפיצוציות לשינוי הניכר שהוועדה הזאת קיבלה ונכנס לתוקפו ב- 19 באוגוסט.
"זהו יום חשוב מאוד שבו הפכה פקודת הסמים מפקודה גנרית לפקודה שיש בה גם כמה משפחות". כך אמר סנ"צ אודי וולף, ראש מעבדה אנליטית, המשרד לביטחון הפנים, בישיבת הועדה. ישראל היא מדינה יבואנית וצרכנית של סמים. ישראל מצוינת בשוק העולמי כמדינת "יבוא" לרוב הסמים שבשימוש. האומדן השנתי של כמויות הסמים המוחדרות לישראל: מריחואנה - יותר מ- 100 טון, חשיש כ- 10 טון, הרואין כ- 5 טונות, קוקאין כ- 3 טונות, אקסטזי - יותר מ- 20 מיליון טבליות, ל.ס.ד - מאות אלפי ריבועים, כך על פי נתוני הרשות למלחמה בסמים.
"ישראל היא לא יצרנית סמים או נקודת מעבר משמעותית בסחר הסמים העולמי אך השוק המקומי שלה מתאפיין בביקוש גבוה לסמים שאינם חוקיים", "הביקוש הגבוה מבטיח שאזרחים ישראלים ימשיכו לקחת חלק ברשתות הסחר העולמיות." - כך, מחלקת המדינה של ארצות הברית, דוח על ישראל 2009.
לדברי יאיר גלר, מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים, השינוי של פקודת הסמים הינו מסר שעובר לנוער ולהורים- "אנחנו מדברים על 3,000 פיצוציות. אלה סמי פיצוציות, ומה שעובר פה, זה שמעבר לכל, הכניסה לפקודת הסמים וההוצאה מהחוק הוא המסר שעובר לנוער ולהורים. כי הילדים באים להורים ואומרים להם: אלה סמים חוקיים, עובדה שהמשטרה לא עושה שום דבר."
לדבריו "המסר השני הוא לבעלי הפיצוציות. זאת מלחמת חורמה. אסור לנו להניח להם לשנייה אחת. משם יוצאת הרעה הזאת שנקראת אלכוהול בשעות הלילה ואלכוהול מזויף".
הנתונים מבוססים על מידע שהועבר ע"י ארגון "עולם ללא סמים". הארגון הלא ממשלתי הגדול ביותר בעולם להבאת ידע על סמים ואלכוהול לילדים ונוער, על מנת שיוכלו להחליט בעצמם לא לשתות אלכוהול ולא להשתמש בסמים.
עע.jpg)
