החיים בזבל
הקבצן הראשון של מודיעין, מבקש נדבות בכניסה לסופר, מחפש אוכל בפחים, מתקלח בתחנת הדלק, וישן ברכב נטוש. כך נחשף השבוע כאן באתר ובמקומון ’ערי מודיעין’ של רשת שוקן
מודיעין, המדורגת במעמד סוציו-אקונומי מהגבוהים בארץ, טרם נתקלה בתופעת הקבצנים אך לאחרונה חולפים קונים המגיעים לסופרמרקט במרכז מליבו על פניו של אילן (שם בדוי), העומד בצל העץ ומקבץ נדבות.
בספר ההיסטוריה של העיר יירשם אילן כקבצן הראשון של מודיעין. גבר כחוש וגבוה כבן 40, עומד בכניסה לסופר, כשעל חזהו תלוי שלט קרטון דהוי עם בקשת עזרה, מחזיק בידו קופסת פח. בבוקר הוא סורק את פחי הזבל בניסיון ללקט מהם חפצים ושאריות מזון לאכול. אחר הצהרים הוא מקבץ נדבות בכניסה לסופר במרכז מליבו או ליד הסופר במתחם שמשוני. לפנות ערב הוא רוחץ עצמו בעזרת צינור מים בתחנת הדלק דור בכניסה לעיר. ובלילה הוא לן ברכב נטוש באתר הקרוואנים.
לחיים בזבל הידרדר אילן מחיים מסודרים ומאושרים עם משפחה ועבודה. "עבדתי כגרפיקאי במערכות עיתונים ובמשרדי פרסום גדולים בדרום הארץ. מהישיבה הממושכת נוצר לי אבסס, ועברתי ניתוחים. הבריאות שלי התדרדרה מאוד, ואני כבר 16 שנה סוחב בעיות בריאות. עזבתי את העבודה, והחובות הצטברו. במקביל, לאחר עשר שנות נישואין אשתי הרתה, ונולדה לנו ילדה. מכיוון שלא עבדתי, החליטה אשתי להפרד ממני, והוציאה נגדי צו הרחקה מהעיר. בהתחלה חשבתי שזה לא רציני, ולא תיארתי לי שהיא תלך רחוק כל-כך".
בספטמבר האחרון שמע אילן שהוריו עברו לגור אצל אחותו במודיעין. "שכנעתי את אמי לקבל אותי, כי לא היה לי לאן ללכת. כדי להעסיק את עצמי, עבדתי בחצי משרה בסידור מוצרים בסופרמרקט במודיעין, אבל עזבתי כי מצבי הבריאותי החמיר. אחי התגרש, והורי ואחותי זרקו אותי מהבית והעדיפו אותו על פניי. הם פשוט הוציאו את החפצים שלי החוצה, והם לא מכירים בי".
המקרה של אילן מוכר במחלקת הרווחה ובעירייה. "למרות שברווחה ערכו לי בדיקות ומצאו שאני כבר נקי מהסמים, הם הפנו אותי למקומות שלא מתאימים לי שמטפלים באלכוהוליסטים ובנרקומנים בראשון לציון ובתל אביב. חזרתי לעיר בערב פסח, מצאתי את הרכב הנטוש, והתמקמתי בו. חיי כאן הם גיהנום. אני סובל מזיהומים, והתולעים אוכלות אותי באוטו. אני חייב שלוש מקלחות ביום, ואני מתגרד בכל הגוף כמו אני לא יודע מה".
לאילן טענות נגד העירייה, גורמים נוספים ועמותות הסיוע לנזקקים הפועלות בעיר, שלדבריו אינם מסייעים לו. אבל הוא גם מספר על תושבים שדואגים לו לארוחות חמות, על משפחה שהזמינה אותו לסדר פסח ועל הדסה ממחלקת הרווחה שמגישה לו סיוע. במהלך השיחה איתנו הוציא אילן סנדוויץ’ מזין וסיפר שאחת המסעדות בעיר תורמת לו מדי יום אוכל. אבל אין בכך כדי להוציאו ממצבו הקשה.
מקום מגוריו הארעי של אילן הוא ברכב נטוש ליד הקרוואנים של עמותת עזר מודיעין. בתגובה מסר השבוע יו"ר העמותה הרב דוד סגל: "הצענו לו לשכור דירה, והבטחנו שנדאג להביא לו אוכל, נסייע לו בריהוט וגם בשכר הדירה. זה לא תהיה הפעם הראשונה שהעמותה מסייעת לנזקקים בשכר הדירה. למרות שזה לא התפקיד שלנו, אנחנו עושים זאת, כי אין מי שעושה".
מדוברות העירייה נמסר בתגובה כי "אגף הרווחה מחויב לחיסיון מלא לכל מטופליו, ולכן לא יכולה העירייה למסור פרטים על מצב התושב או על הטיפול בו. עם זאת, אגף הרווחה עושה את המירב הניתן עבור התושב, במסגרת מצבו והנתונים הקיימים".
עע.jpg)
