פרשת השבוע - פרשת שופטים
רק ימים ואולי שנים יעברו עד שנהיה בטוחים שאומנם הבסנו את האויב מדרום ונקווה שאי הבהירות לא תעורר תיאבון אצל האויבים שבצפון
חלק גדול מהפרשה השבועית שלנו עוסק בהצבת גבולות חברתיים. במיוחד נוהלי השלטון והפרדת רשויות. מתחילים בשופטים ושוטרים, איך לנהל משפט עם עדים נאמנים וגם מעמד הכוהנים, שבט לוי ותפקידם ,חובותיהם וזכויותיהם. גם המלך,חובותיו וזכויותיו מוזכר בפרשה יחד עם מעמד הנביא שישמש כאופוזיציה לשלטון שעלול לטעות. אפשר לסכם ולומר שלכל מעמד יש מגבלות. הפסוק המסכם זאת בשמירת הגבולות שנאמר: " לא תסיג גבול רעך"!
בשבוע זה שמענו רבות את המושג של מגבלות הכוח. ובהקשר לכך טוב לעיין בסוף הפרשה.
שם מדובר בחוקי מלחמה והפעם הכוונה בגבולות של ממש. הכלל הראשון בניצחון בקרב הוא ההוראה :"כי תצא למלחמה על אויביך". יש לנהל את הקרב בשטח האויב. בהמשך היה הכהן משוח המלחמה מעודד את החיילים- וכמו מפקד גבעתי- מזכיר ללוחמים לא לפחד כי השם עוזר להם ונלחם להם עם אויביהם. בהמשך משחררים מספר חיילים(עם בעיות אישיות) מחובת ההתגייסות כדי להבטיח את הניצחון המובטח. יש להתחיל בקריאה לשלום ואם האויב מסרב להפסקת אש יש למגר אותם. יש לצור על העיר ולהכות את הלוחמים ללא רחם. אומנם מצווים אנו לחוס על הנשים והילדים מסיבות הומאניות. יחד עם זאת יש להימנע מכריתת עצי פרי בטענה "כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור?. רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא וכרת ובנית מצור על העיר.. עד רידתה". יש לקבל הכנעה ברורה של האויב.
לפי חלק מאמצעי התקשורת ,רבים בציבור נשארו עם טעם של "חמיצות" ויש שכתבה הרגשה של "צרבת" בנוגע לסיום מבצע "צוק איתן". יש להבין את תושבי הדרום ולא לשפוט אותם שהרי ולפי החלק השני של פרשת השבוע אפשר להבין את ההרגשה הזו.
רק ימים ואולי שנים יעברו עד שנהיה בטוחים שאומנם הבסנו את האויב מדרום ונקווה שאי הבהירות לא תעורר תיאבון אצל האויבים שבצפון.
שבת שלום.
עע.jpg)
