האם בני הדור השני נוטשים את העיר
האם הצעירים בעיר בוחרים להקים משפחה ולגור בערים אחרות? כתבה בעיתון ארצי מציינת כי העיר שבעבר היוותה אטרקציה למשפחות צעירות היא כבר לא כל כך אטרקטיבית. סגן ראש העיר מאשים את המדינה במצב
האם בני הדור השני של מודיעין אינם מוצאים את מקומם בעיר אליה הוריהם היגרו כי חיפשו תקווה ועתיד? לפחות על פי אחד העיתונים הכלכליים במדינה, העיר שבעבר היוותה אטרקציה למשפחות צעירות כבר אינה במעמד זה.
על פי הכתבה שפורסמה ב"דה מרקר", וזה גובה בנתונים, מאחת הערים האטרקטיביות לזוגות צעירים הפכה מודיעין לעיר אליה מתקשים צעירים רבים להגיע לגור ויתרה מכך, זוגות צעירים, דור שני לתושבי העיר, בוחרים לעבור למקומות אחרים לקנות בהם בית. נושא זה עלה באחת הקבוצות בפייס בוק בעיר וגרם לתגובות לא פשוטות.
רוב המגיבים הלינו על יוקר המחיה, יוקר הדירות והארנונה. חלקם אף שיתף את החלטת המשפחה לעזוב את העיר בשל כך. אחד הצעירים המתגורר בעיר כעשור וחצי ומתכוון לעזוב את העיר עם משפחתו הצעירה הוא א.א. שהתבטא בשיחה בקבוצה. א.א. בן 33, אב לילד ואחת בדרך, נשוי ל-ל. הגיע עם הוריו למודיעין והזוג והילד עדיין מתגוררים אצל ההורים.
א. עובד בחברת הסעות, אשתו בחברה פרטית ושניהם מביאים הביתה פחות מ 20.000 ש"ח. הזוג לא משלם לפיכך שכירות אבל כל היתר רובץ עליו ללא נשוא: "רכשתי דירת 4 חדרים בבאר יעקב במיליון וחצי ש"ח. אנו לא זקוקים לעזרה יומיומית אך עזרה לרכישת הבית בהחלט היה צריך. את הקניות מבצע בסופרים בעיר, רמי לוי ושוק העיר שלמרות רצונם להציע מחירים טובים, עדיין זה לא עוזר".
"מה שיקר בעיקר הוא הארנונה ושאר שרותי העיריה. אינינו מבלים בעיר מאחר ורמת המחירים בבתי הקפה גבוהה כמו בתל אביב. כל זה מילא, אבל מחירי הדיור מעבר לכוחותינו. החלטנו לעזוב את העיר בשל עלותה של דירה חדשה. הייתי מאוד רוצה להמשיך בעירנו, לגדל ילדים בשקט ולהנות מפארקים הירוקים. זו העיר שבה גדלתי מגיל 15".
"מה שאני רוצה זה שכמו שבראשון לציון מנסים לשמור על צעירי העיר בהטבות לדירות, שילחמו עלינו גם כאן. במה? במחיר הדירה, הארנונה ועוד... לצערי יש זליגה של רבים כמוני מהעיר ופרט להצהרות ולקביעות שאנו שומעים על כך שמודיעין היא עיר מעמד הביניים, הנה, גם אני מחשיב עצמי בן מעמד זה ובכל זאת איני יכל לגור כאן יותר".
דברים קשים אך בעיקר כואבים לצעיר שהוריו הביאו אותו לעיר עם עתיד ועתה הוא לא יכל יותר ומחפש דרכו החוצה, למקום שממנו הגיעו הוריו. האם מתכנני העיר שגו בהערכתם או שהמצב הכלכלי ושוק ההיצע והביקוש הכריעו. ו-א. לא לבד, כי בכל קבוצת פייסבוק מקומית תרגיש את הרחש בבחש סביב נושא הקשיים של הזוגות הצעירים. הכתבה בדה מרקר רק ממחישה את מה שקיים מתחת ומעל לפני השטח.
חשוב לזכור ולהדגיש שבעיית הדיור היא חשובה, אך השיקולים של צעירים האם לתקוע כאן שורשים או לעזוב, נובעים מעוד גורמים. תושב העיר ג.ש: "בעיני הבעיה העיקרית היא חוסר התעסוקה בעיר לבוגרי מגמות טכנולוגיות, היי טק, תעשייה ובכלל. עובדה היא שמאז קמה העיר, לא הצליחו כאן להרים את איזור התעשייה סביב ליגד סנטר ולמעשה אין הבדל בין איזור ישפרו לאיזור ליגד, שניהם מסחריים. שני הילדים שלי שלמדו מדעי המחשב עזבו את מודיעין ואני שהייתי מראשוני העיר עוזב אחריהם. אם פרנסי העיר לא יצליחו להתמודד עם הבעיה הזאת, סופה של מודיעין תהיה כסופה של ערד"
סגן ראש העיר אילן בן סעדון שראה וקרא את הדברים ולדבריו הזוג הנ"ל אינו היחיד שמתהלך עם התחושות, ביקש לאמר מספר מילים: "העיר מודיעין הוקמה כדי לתת מענה לזוגות צעירים, אך עם חלוף השנים העיר מאבדת אותם, עובדה המהווה בעייה לעיר כשצעירים אינם יכולים לרכוש בה דירה. כמות הדירות המוצעות במחיר למשתכן מבוטלת ומחירי המטרה אינם יחודיים למודיעין"
נציין שאכן, במכרז האחרון של דיור למשתכן נרשמו למעלה מ- 1700 איש בתקוה לזכות באחת מ 31 דירות, ורק מעט למעלה משליש מהם הינם תושבי העיר. הסיבה לכך, הקרקעות שבמודיעין שייכות למינהל מקרקעי ישראל ולכן אינם מוגבלים לבני המקום. ובעיריה חסרי אונים.
סגן ראש העיר מפנה אצבע מאשימה למדינה שהביאה למצב זה ובפיו גם הצעות: "צריך להילחם להגדיל את ההיצע בעיר. צריך לחפש פרויקטים נוספים כפי שהציע יו"ר עמידר יצחק לקס בפגישתי איתו על "שכירות רוכשת", בה זוג צעיר משלם תשלום ראשוני כ- 15% מערך הדירה ואחר כך תשלום חודשי למשך 18 שנה שבתום התקופה, הדירה עוברת לחזקת הרוכשים. הצלחנו להוכיח בעבר שניתן לקלוט 1.000.000 עולים למדינה אך אנו איננו יכולים לתת מענה ל- 150.000 זוגות צעירים. זו צריכה להיות החלטה של המדינה שתרצה בכך. כנראה היא לא רוצה מספיק"
עע.jpg)
